אננס בלי מעצורים.

 

אננס בלי מעצורים.

אחרי לילה קצר של שינה, הגעתי למרוץ הרצליה במטרה לרוץ 10 ק"מ בפחות מ60 דקות (סאב שעה). השיא שלי הוא 1:01 ולכן זו מטרה ריאלית.

הגעתי לנקודת הזינוק, ויתרתי על חטיפי האנרגיה, פגשתי כמה סלבס: אפי הנמר, אביב שוסטר, לימור הדר בן הרוש וההוא שרץ עם אננס על הראש. מסתבר שהוא הכתיב את הקצב ל60 דקות. אמרתי לעצמי שאם הוא יכול לרוץ את המרחק הזה בזמן הזה עם אננס על הראש, אז גם אני יכול.

אממה, אני עדיין לא שם. את הקילומטרים הראשונים פתחתי כרגיל ב5:45 ולנקודת הסיבוב הגעתי ב30 דקות. מעולה! אבל הקילומטר השישי והשמיני היו על 6:30, מה שהרחיק ממני את החלום. ניסיתי לפתוח מבערים בקילומטר האחרון, אבל העלייה של המחלף, הצום, חוסר הסוכר בגוף וכל תירוץ אחר שיתקבל על הדעת, מנעו את זה.

בסופו של דבר, רצתי, לא נפצעתי, נהניתי וזה מה שחשוב. את השיא אשבור בפעם אחרת.