המוגלובין מסוכרר

  היקפים נכון לתאריך 27.5.2024: משקל: 83 ק"ג. היקף חזה: 102 ס"מ. היקף בטן: 95 ס"מ. היקף זרוע: 38 ס"מ שמאל, 37 ס"מ ימין. היקף ירכיים: 57 ס"מ. היקף שוקיים: 40 ס"מ. מצחיק שפעם חשבתי שאני רוצה שהכל יהיה קטן יותר. השוואה לדצמבר 2023: משקל: 83 ק"ג. היקף חזה: 104 ס"מ. היקף בטן: 94 ס"מ. השוואה לספטמבר 2022: משקל: 80 ק"ג. היקף חזה: 103 ס"מ. היקף בטן: 100 ס"מ. השוואה לספטמבר 2021: משקל: 107 ק"ג. היקף בטן: 123 ס"מ. השוואה למאי 2015: משקל: 106 ק"ג. היקף בטן: 132 ס"מ. מטרות לעוד חצי שנה: משקל: 80-83 ק"ג. היקף חזה: 105 ס"מ. היקף בטן: 93 ס"מ. היקף זרוע: 40 ס"מ שמאל, 40 ס"מ ימין. היקף ירכיים: 57 ס"מ. היקף שוקיים: 42 ס"מ. הייתי מפרסם תמונה שלי בלי חולצה, אבל אתם עדיין לא צריכים את הסיוטים האלה בלילה, אז נסתפק בשיר:

                 

האמת שחשבתי לזנוח את הבלוג הזה. אחרי הכל, הוא שירת את המטרה שלשמה הוא נפתח. משמע, אני כבר לא האיש השמן, הסוכרתי, שלא יכול לזוז 2 מטרים מבלי להתנשף ולהזמין כלי רכב ממונע וממוזג כדי לשנע את עצמו ממקום א' למקום ב'. כיום אני רק שמן וסוכרתי. אבל בשונה מהעבר, כעת אני יכול להזיז את עצמי במשך 95 דקות בריצה בלי הפסקה, למרחק של 13.44 ק"מ. עברו שנתיים מאז שהתחלתי את התהליך. בשנתיים האלה הורדתי משקלים, מידות בגדים, תרופות, סוגי מאכלים והרבה מצוקה נפשית. בשנתיים האלה גם השגתי עבודה, קילומטרים רבים של ריצה, הרבה תובנות מה מטיב איתי ומה לא, אורח חיים שפוי יותר, סביבה משפחתית וחברתית תומכת יותר, והרבה מאוד כסף שנשאר לי בארנק, בעיקר כי לא בזבזתי הכל על קוקה קולה. האמת היא שאני לא אוהב אנשים שנתלים בעבר, שכל הזמן מפרסמים תמונות של "לפני" ו"אחרי". רבאק, תחיו בהווה, תתמקדו בעכשיו. אבל משהו בציון זמן הזה של שנתיים מבקש ממני לחרוג מהנורמה. אז הנה כמה תמונות שלי מ27 בספט׳ 2021 וכמה תמונות שלי מ23 בספט' 2023 ועוד תמונה אחת של הריצה שלי מהיום.

מרוץ winner נתנאל ה-3 לזכרו של החייל נתנאל מושיאשוילי הי״ד | 2.6.2023 | מקצה 10 ק"מ | זמן 1:09:45.33 | סיום עונת הריצה סוף טוב, והכל היה טוב! מרוץ נתנאל השלישי נערך היום. במקור הוא היה אמור להיערך לפני מספר שבועות, אבל המצב הביטחוני לא אפשר זאת. הפעם הדאגה הייתה בנוגע למזג האוויר השרבי, אבל ברגע שאבא שלי, שהוא הפולנייה הכי דאגנית בעולם, לא אמר לי דבר, העניין הוחלט. הגעתי למתחם והיה פשוט מדהים. מזג אוויר אומנם לא היה חורפי, אבל לא שרבי כמו שאיימו עלינו. חנייה קרובה, עמדות צילום חינמיות, קפה, ערכה שלא מביישת שום חנות ממתקים ומפגש עם חן האלופה, שהפכה להיות סוג של מנטורית עבורי בכל הנוגע לריצה. היא אמרה לי לא לרוץ מהר ואין טעם שאמות היום וכך עשיתי. רצתי הכי לאט שיכולתי. בקטעים מסוימים אפילו המוח התחיל להתבלבל ואמר לי: "עוקפים אותך", "תראה את ההיא שנמצאת 350 מטר מקדימה, בוא נשיג אותה", "עכשיו ירידה, אתה יכול להשתולל", אבל לא הקשבתי לו. רצתי ממש ממש לאט, הנשימה הייתה סדירה, יכולתי לרוץ עם ראש מורם ואשכרה ליהנות מהנוף. מה גם שהיה לי קל. במהלך הריצה פגשתי רצה

  בחזרה אל גבעת שמואל. 1. אחרי סביון ביזיון, מרענן להשתתף בהפקה שאשכרה מתחייבת לזמנים, עומדת בהם וגם נותנת לך לרוץ את המרחק שאליו נרשמת. הפריסה גם הייתה חגיגית ומלאה בכל טוב, למרות שלא לקחתי בה חלק. הסבר לכך יבוא בהמשך. 2. שנה שעברה רצתי 5 ק"מ והמרוץ הזה זכור לי טוב מאוד בשל דבר אחד - הפסקות ההליכה שעשיתי בו. מאז יצא לי לרוץ מרוץ או שניים, נכנסתי פעם או פעמיים לחדר הכושר, והתחזקתי. המטרה הפעם הייתה לרוץ 10 ק"מ בלי הפסקות ואולי לעשות את זה בפחות משעה. 3. הריצה הייתה נהדרת, מזג אוויר היה נעים, כביש היה פנוי, לא היו ממש עליות (אבל אל תגידו את זה לרצים האחרים שדיברתי איתם, משום שכולם חזרו על המילה "עליות" כאילו זה ירושלים, אבל מאחר ואני אשכרה מגיע מירושלים, מה שהלך בגבעת שמואל זה בשבילי שטוח). האתגר היחידי עבורי היה הלחות. 4. הסיפור שרציתי לספר לעצמי בריצה הזו הוא שלא רק שאני רץ את הכל, ולא רק שאני משתפר ביחס לגבעת שמואל 2022, אלא גם אני משתפר ביחס לשיא הכי טוב שלי. זה לא קרה הפעם. את העובדה הזו גיליתי כאשר שוב את ק"מ 6 ו8 עשיתי בצורה איטית יותר. 4.5 האמת היא שבמהל